אם אתה יכול לקחת את אלמנטים המשחק האהוב עליך בכל הזמנים ולשלב אותם לתוך החוויה הדיגיטלית האולטימטיבית - משחק אחד כדי כלל את כולם - מה זה יהיה? איך זה יעבוד? תאר את הנירוונה הדיגיטלית שלך, לבנות את המשחק האולטימטיבי שלך מן החלקים עדיין רוטט להציל מן כותרים אחרים.
אני מצטער כולם, אני רק משעמם ... אני לא יכול להתגבר על זה, אני אוהב את העולם של וורקראפט ... כשאני יושב כאן לחשוב על משחקים אחרים שאני אוהב כמו WoW ... לא יכול. בכנות אני אפילו לא יכול לחשוב על משחק משווה. כשאני משחק את כל המשחקים האחרים האלה, זה כמעט כמו שאני רק עובר את הזמן עד שאני מקבל לשחק שוב WoW, במיוחד של MMO אחרים אני מרגיש כאילו אני רק בוגד על האהבה האמיתית שלי.
איך אני אפילו להסביר את ההרגשה הזאת יש לי עבור WoW? זה באמת כל מה שיש, זה הרגשה. אני מרגיש בבית, בשלום כשאני משחק וואו. זה נעשה לי כל כך הרבה, הבית שלי מחוץ לבית. גם עכשיו עם הרחבות חדשות שיש להם פשוט להפשיט את המשחק עד נגיש בקלות חתיכות מוכות בקלות, זה המקום שאני מעדיף להיות. ככה זה נראה, נשמע ומרגיש.
זוהי רק דוגמה אחת כמה יפה יכול להיות WoW. זה רק סגנון אמנות זה מחזיקה אותי.
מה אני הולך לעשות כאשר שרתי WoW נסגרים (אני מתכוון ... שלה הולך לקרות יום אחד נכון)?
אז המשחק האולטימטיבי שלי. זה יכול להיות רק WoW נעשה בצורה שונה במקצת. ההבדלים היחידים הם שהם לוקחים את כל הדברים שהם הוסיף לאורך הרחבות אבל עשה את זה עם קושי וניל. וניל סיפק את הסביבה הטובה ביותר למעשה ROLEPLAY. זה באמת הדבר היחיד WoW חסר.זה צריך לחזור אל הדרכים הישנות שלו שבו הרגשתי כמו כתם מזיק על הנוף המסוכן מסיבי. זה הוביל למעורבות הרבה יותר עמוקה בקשר עם הדמות שלך. הכל עכשיו קל מדי להשיג; זוכר מתי הראשון יש לך את האפוס הר ב וניל? עבור אלה שלא הגיעו לשחק אז, זה היה "EPIC" בגלל כמה קשה באמת היה לטחון החוצה 1000 זהב בשרת שבו 1 זהב היה סכום הגון. מסקנה כי WoW צריך לשחק תפקיד קיצוני מרגיש שאתה מקבל מגילות אלדר.
מצאתי דוגמה נוספת ליופיו של WoW באדיבות אחי הקטן.
אולי קצת יום הולדת עסיסי, אבל יפה.